פסק-דין בתיק ת"ק 28004-07-12

1.            לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בנזקי תאונת דרכים מיום 2/7/12 בסך 3,088 ש"ח שארעה ברחוב מלכי ישראל בירושלים . התובע הינו הבעלים של רכב מסוג יונדאי  מ.ר. 65-051-50 (להלן: "רכב התובע"). הנתבעת הינה הבעלים או הנהגת, בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג טויוטה מספר רישוי זר YQU- 414 (להלן: "רכב הנתבעת").

2.            אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, עת נסע בנתיב הימני מתוך שלושה נתיבים ברחוב מלכי ישראל לכיוון בניני האומה,ביקש הוא לפנות מנתיב נשיסעתו לנתיב השמאלי בו עמד רכב הנתבעת אחרי רכבים לפני צומת מרומזר. התובע ביקש להיכנס לרווח שנוצר בין רכב הנתבעת לרכב שעמד לפניו. לצורך כך, התובע הפעיל את אורות האיתות השמאליים ונכנס לנתיב נסיעת התובעת כאשר עם תום כניסתו החלה הנתבעת לנסוע כמטר לפנים מבלי להביט במתרחש בכביש ופגעה בחלקו האחורי של רכבו.

3.            אליבא דגירסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה, רכב התובע סטה לנתיב רכב הנתבעת ופגע בו. בהודעה שהוגשה על ידי הנתבעת לכלל חברה לביטוח בע"מ נרשם כדלקמן:

 " הייתי בנתיב אמצעי ורכב צד ג' היה בנתיב ימני, היינו לפני רמזור אדום, האור נהפך ירוק התחלתי לנוע, כאשר רכב צד ג' עבר מנתיב ימני לתוך הנתיב שלי בלי להיזהר ונכנס לתוך הקדימה של רכבי. החלק האחורי של רכב צד ג' פגע בקדימה של רכבי, הוא עבר מנתיב ימין לתוך הנתיב שלי בלי שום אזהרה".

4.            בדיון מיום 5/11/12, שהתקיים בפני במעמד הצדדים, נשמעו עדויות הנהגים בנוגע לנסיבות קרות התאונה.

                לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בהודעות שהגישו הצדדים לחברות הביטוח ושמעתי את עדויותיהם הנני מעדיף את גירסת התובע על פני זו של הנתבעת.

ראשית, אין חולק, כי רכב התובע ביקש להיכנס מנתיב נסיעתו לנתיב השמאלי הוא נתיב עמידת רכב הנתבעת. כמו כן, לא יכולה להיות מחלוקת, כי רוב רובו של רכב התובע נכנס לנתיב נסיעת רכב הנתבעת בטרם אירעה התאונה. מתמונות הנזק ברכב התובע עולה, כי הפגיעה התרחשה בין חזית ימין של רכב התובעת עם כנף אחורית שמאלית של רכב התובע.

                אומנם, על הנוהג ברכב המבקש לסטות מנתיב נסיעתו לתוך נתיב נסיעה אחר להיזהר ולתת זכות קדימה לכלי הרכב האחרים הנוהגים באותה עת בנתיב בטרם ישתלב בו. אולם, במקרה דנן, מהראיות שבאו בפני עולה, כי עסקינן בהשתלבות של רכב התובע בין רכבים העומדים בתור לפני רמזור, כאשר, מהירות רכב הנתבעת, בהתאם להודעה על מקרה ביטוח שהוגשה על ידי הנתבעת לחברת הביטוח, נעה בין 0-5 קמ"ש. מכאן, כי מהירות הנתבעת הייתה נמוכה עד אפסית ואפשרה לה לעצור ולמנוע את התאונה. בנסיבות אלה, היה על הנתבעת להבחין ברכב התובע מבעוד מועד ולמנוע את קרות התאונה בעצירה מיידית. משכך, הנני מקבל את גירסת התובע, כי הנתבעת לא הבחינה בו הואיל ודעתה לא הייתה נתונה לרכבים המצויים בכביש בעת קרות התאונה.  

                שנית, אינני נותן אימון בעדותה של הנתבעת. עדותה של הנתבעת נמצאה הססנית ובלתי מהימנה. הנתבעת לא זכרה אם רגלה לחצה על דוושת הגז או על הבלמים. הנתבעת העידה, כי לא ראתה את רכב התובע. העובדה, כי לא ראתה את רכב התובע תומכת בגירסת התובע, כי היא לא הבחינה בו הואיל ולא נתנה דעתה לכביש.  כמו כן, העידה, כי לא היה מקום בין שני הרכבים. לו עדותה הייתה נכונה, ניתן היה לצפות, כי הנזק ברכבו של התובע יגרם בצידו השמאלי קידמי ולא האחורי.  

שלישית, זכות הקדימה של הנתבעת לנסוע בנתיבה אינה מקנה לה זכות לנסיעה ללא זהירות ולבטח שאינה מקנה לה זכות פגיעה. יודגש, כי עסקינן בכביש סואן של רכבים בעיבורה של עיר שעל כל הנוסעים בו ליתן ליבם, ביתר שאת, למתרחש בו.  

5.            נוכח האמור, הנני מקבל את גירסת התובע ומשית את מלוא האחריות לקרות התאונה ונזקיה על כתפי הנתבעת.

6.            סוף דבר- הנני מחייב את הנתבעת, בכפוף להצגת רישיון רכב רלוונטי, לשלם לתובע סך של 2,588 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15/7/12 ועד למועד התשלום המלא בפועל. בנוסף, הנני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות משפט בסך 350 ש"ח.  

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי תוך 15 יום.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ג, 21 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: